עוואני ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ

החלטה

לפני בקשה להורות על הוצאת תצהיר עדות ראשית של עו"ד אמיר שחטר אשר הוגש מטעם הנתבעת מהתיק.

טענות המבקשים:

לטענת המבקשים, המצהיר הינו בעל משרד עורכי הדין המייצג את הנתבעת בתיק זה ועורכי הדין המופיעים בתיק זה מועסקים על ידו.

במסגרת ניהול התיק נערכו התכתבויות בינו לבין ב"כ המבקשים והוא אף הגיש בקשות, ומכאן כי קיים ניגוד עניינים בין היות מחד גיסא עד ומאידך גיסא ב"כ המשיבה.

המבקשים ציינו, כי במידה ובכל זאת יעמוד עו"ד שחטר על מתן עדותו בתיק אזי יוכל לעשות כן רק ומשרדו יתפטר מייצוג המשיבה.

טענות המשיבה:

המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה.

לטענתה, עו"ד שחטר ייצג את המשיבה בהליכים המשפטיים העומדים במרכז הגנתה ומכאן חשיבותה ומרכזיותה של עדותו בתיק זה.

עו"ד שחטר אינו מיצגה במסגרת הליך זה, ומשכך אין הוראת כלל 36 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו- 1986 (להלן: "הכללים" או "כללי האתיקה") חלה במקרה דנן.

בתיק זה מייצגת את המשיבה עוה"ד פרייס- קוה, שותפתו של עו"ד שחטר, ומעורבותו של עו"ד שחטר בתיק זה נגעה אך להליכים שוליים בעניין האגרה.

המשיבה מפנה לדבריו של ד"ר גבריאל קלינג בספרו "אתיקה בעריכת דין", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין תשס"א- 2001, שם מציין המחבר כי במצב דברים בו נמנע הייצוג מעו"ד בשל מתן עדות על ידו אין בכך כדי למנוע את המשך הייצוג על ידי עורך דין אחר ממשרדו.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ואנמק.

כלל 36 לכללי האתיקה אשר כותרתו: "עורך דין כעד" קובע כדלקמן:

"(א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו – יחדל מן הייצוג.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי"

על הרציונל העומד בבסיס הוראה זו עמד כבוד השופט מ. חשין בע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פד"י מ"ט (1) 318 בעמ' 338:

"...כלל 36 לכללי האתיקה אינו אלא גיבוש בכתב של עיקרון מקובל מאז ומקדם... יסודה של ההלכה, כמסתבר, בהתנגשות אפשרית בין חובתו של עורך- דין כלפי בית המשפט – לעזור לבית המשפט לעשות משפט, כהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 – לבין נתינתה של עדות לפני אותו בית- משפט מטעם לקוחו. הוסף על שתי אלו את חובתו של עורך הדין לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וידעת כי הנטל על עורך הדין לשאת בכל שלוש החובות, על המתחייב מהן, עלול להיות כבד מנשוא..."

יחד עם זאת יצוין כי, במצב דברים בו בוחר עורך דין להעיד מטעם לקוחו במקביל לייצוג אין בכך כדי לפסול את העדות ואולם, הדבר יילקח בחשבון בעת קביעת משקלה של העדות על ידי בית המשפט (ראה לעניין זה דבריו של כבוד השופט חשין בעניין מרום דלעיל בעמ' 339).